ברדוגו נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה כספית.

דיון בתיק זה נערך בשני מועדים. האחד, בתאריך 22.12.09 והאחר בתאריך 29.12.09.

יש לציין, כי התביעה הוגשה ע"ס 4,500 ₪ ואולם בין התאריכים 22.12.09 ועד תאריך 29.12.09 בחר התובע להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, תוך שינוי סכום התביעה לסך של 9,500 ₪.

לא ניתנה החלטה בעניין ואינני גם מוצא להזדקק לעניין, הבקשה נדחית.

לגופו של עניין, מכילות טענותיו של התובע מס' טענות. התובע טוען כי הנתבעת זייפה מסמכים הנוגעים להטבות שהובטחו לו למשך כל תקופת ההתקשרות או ל- 3 חודשים בלבד. התובע טוען כי חוייב ביתר. התובע טוען כי הוגשה בעבר תביעה כנגדו וכנגד כלתו. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר ובמהלכו הוא הגיש בקשת רשות להתגונן והתביעה נגדו בסופו של יום נדחתה. ואילו התביעה כנגד כלתו, שלא התגוננה, התקבלה ונגבה ממנה סכום של 2,891 ₪ שכיום כלתו מבקשת או תובעת ממנו, סכום שנלקח לטענתו ללא הצדקה.

נוצר כאן מצב משונה שבמהלכו אין בעצם כיום חוב, משום שהחוב שולם ע"י הכלה. הכלה של התובע, שהיתה יכולה אילו רצה התובע להעיד אותה, להגיע לישיבה ביום 29.12.09 ולא התייצבה לעדות, בעצם שילמה את מלוא החוב באמצעות הוצל"פ ומבלי שהיא מתגוננת כנגד התביעה.

טענתו של התובע, כי חוב זה לא היה צריך להיות משולם ו/או לחילופין כי לא היתה הצדקה לתבוע אותו איננה כלל ממן העניין בתיק זה והיתה צריכה לידון בהליכים בפני המותב (השופט או הרשם) אשר נתן את פסה"ד כנגד הכלה ו/או לחילופין דחה את התביעה כנגד התובע, כאשר ההחלטה אם לשפות את התובע בהוצאות היא החלטתו של השופט שישב בדין באותו הליך.

כל חלק זה בתביעתו של התובע, דינו להידחות כליל.

נשאלת השאלה, האם יש לקבל את אותו חלק בתביעה שבמהלכו טוען התובע נעשה שינוי במסמך, שבמהלכו הוספו התייחסות לכך שההטבה של הדיבורית או הטבה אחרת ניתנת ל- 3 חודשים בלבד.

בעניין הזה העידו שני עדים.

העידה העדה יוליה, שעדותה היתה מאוד אמינה ואני סבור שיש לקבל אותה. הנ"ל אינה עובדת פלאפון יותר והעידה בישיבה מיום 29.12.09, עפ"י עדותה אין סיכוי שהיתה ניתנת הטבה לפרק זמן של 3 שנים ולטענתה כל טענה בעניין זה איננה נכונה. עוד טענה, כי אינה מכירה את התובע אלא את כלתו רווית.

בהקשר התכתובת שנערכה ע"י עובד אחר של פלאפון שהעיד בתאריך 22.12.09, מר גולדשטיין, היא הסבירה שגם אם הדברים נכתבו אין לה כל סמכות או גם למנהלים מעליה לאשר הטבה שכזו.

בחנתי את העדויות ואת המסמכים ואינני סבור כי התובע הוכיח זיוף במסמכים של פלאפון. אינני סבור גם כי סביר לאור העדות של הגב' יוליה כי הנתבעת היתה נכונה לתת לתובע את ההטבה למלוא תקופת ההתקשרות בין הצדדים.

לאור הפער שהתגלה בין המסמך שהוצג בין התובע והמסמך שהוצג ע"י הנתבעת, נכון הייתי בישיבה מיום 23.12.09 להציע הצעה שאני סבור שהיתה נדיבה מאוד לתובע על בסיס העובדה שהגב' יוליה לא התייצבה לדיון.

לאחר שהגב' יוליה התייצבה ונתנה את הסבריה, הסבריה סיפקו אותי ואני נותן בהם אמון.

לאור זאת, אינני מוצא בתביעה ממש והיא נדחית.

אני סבור שלשני הצדדים נגרמו הוצאות והאיזון הנכון יהיה כי שני הצדדים יישאו בהוצאותיהם.

התביעה נדחית, אין צו להוצאות.

את המסמך המקורי הלבן יש לשלוח לנתבעת ואת המסמך בהעתק הכימי יש לשלוח לתובע.